9.7.07

מוטי שלום,

 

לקח לי זמן לכתוב לך את המשוב שבקשת ממני, כיוון שרציתי לראות את היד שלי תגיב שבוע אחד ללא דיקור.

 

לאחר שכדורים אנטי-דלקתיים וסד ליד לא הצליחו לרפא את הדלקת האכזרית שפקדה את כף ידי, החלטתי לנסות מה שרבים אחרים טוענים שעובד ומצליח. אז כפי שאתה יודע לטיפול הדיקור הראשון שלי הגעתי אומנם סקפטית אך עם "ראש פתוח". אני חושבת שמה שמבדיל בין רפואה קונבנציונאלית לרפואה סינית היא העובדה שנכנסתי לקליניקה עם דלקת ביד, וסיפקת טיפול גם לתחושות העייפות שתקפו אותי וחולשת מחזור הדם. אין ספק שהיית קשוב למצב הבריאותי שלי, ואפילו סיפקת תשובות לכל השאלות הסקרניות בנוגע לטיפול ומשמעותו. האמת, במהלך השבועות היו עליות וירידות מבחינת עוצמת הכאב ותדירותו. הופתעתי לגלות שאני יכולה לעיתים לעבוד בצורה אינטנסיבית, ולחוש רק רגישות קלה ביד, מבלי שהיא תהפוך תוך יום למשותקת מכאב.

כרגע אני בתקופת "הפסקה", אבל נראה לי שאשוב ל"תחזוק".. כיוון שכנראה, כפי שגם ציינת, 8 טיפולים אינם מספקים לשיפור עמידות הגוף שלי בפני הדלקת, ואני חשה רגישות לא נעימה ביד.. אני פשוט חוששת לכנות את זה "כאב".

סקפטית כהרגלי, אני חושבת שהטיפול יוכיח את עצמו רק בחלוף הזמן וזה משהו שצריך להביא בחשבון.

לטיפולים המשלימים אין ספק יש יתרונות (אין חומרים כימיים ואין תופעות לוואי), אך החסרון הגדול שלהם הם "דחיית הסיפוק שבהחלמה".. כלומר זה לוקח זמן.. ובגלל שדאגת כבר בהתחלה לציין זאת אז לא פתחתי אשליות שתהיה לזה השפעה כמו שיש לאקמול.  

בכל מקרה, אין ספק שיש לך את הידע לרפא ואת הרצון לחלוק את הידע.

מניחה שנתראה לדיקור נוסף בקליניקה,

 

לימור גבאי-אגוזי (מרפאת האוניברסיטה, רמת אביב).

 

יולי 2007